25/09/2023
תפילת נעילה, בית הכנסת מלא עד אפס מקום.
אנשים מכל הסוגים, בחליפות שחורות עם מגבעת, בגינס קצר וכיפה מאירוע, בחולצה לבנה וכיפה סרוגה, אנשים בעלי דעות שונות, יהודים.
בשנה האחרונה העמקנו כל אחד בדעותיו, עטפנו עצמנו ברשתות בצייצנים בעלי דעה זהה לשלנו וחסמנו את אלה שהפכו את הבטן שלנו בכל אמירה.
כולם יודעים, כולם צודקים, כולם חייבים לנצח עבור הדורות הבאים.
לאורך התפילות חשבתי על השנה האחרונה, על הדיונים, התגובות והקרעים בין בעלי הדעות השונות.
מה אוכל לקבל על עצמי לקראת השנה הבאה?
מה נוכל לשנות כדי לשפר את המצב?
בזמן התפילות כשכולם מתפללים בהרמוניה כל אחד עם הכוונות שלו אך כחלק ממארג התפילה, חשבתי על המשל של כנסת ישראל לגוף האדם.
איך כל האיברים פועלים בנפרד כל איבר מממש את מטרתו וכולם יחד מרכיבים את גוף האדם.
אם איבר מסוים יחליט לוותר על הפעילות שלו כדי לאפשר יותר מקום לאיבר השכן הגוף יפסיק לפעול כמו שצריך ואם איבר מסוים יחל פעילות יתר במטרה לעקוף את האיבר האחר הגוף גם כן יאבד מבריאותו.
כך גם עם ישראל על זרמיו, עלינו להשלים עם חילוקי הדעות ולמצוא את המכנה המשותף.
לכולנו יש מה להגיד בנוגע לרפורמה, כולם היום מומחים לאיזונים ובלמים אבל הידע והלמידה המגיעים מהסובבים אותנו ללא שיח בין הזרמים מוביל רק להעמקת הקרע בעם.
כמו "יין ויאנג" אנחנו שלובים האחד בשני, הפכים שונים שאינם מתקיימים ללא האחר.
ליברליזם טהור סופו להיכחד כשם שדמוקרטיה טהורה לא תימשך לעד.
עלינו להוריד להבות ולדבר, לדבר פנים אל פנים מחוץ לסביבת האגרוף של המקלדת.
בית המקדש הראשון חרב על עבודה זרה ומהר מאוד זכינו להקים בית שני, בית המקדש השני חרב על שנאת חינם וכבר 2,000 שנה לא זכינו.
צאת הצום והכותרות מכיכר דיזינגוף מוציאות מכולנו את הכעס והעלבון משני הצדדים.
עלינו להימנע משנאת חינם יותר מאשר כל מצווה אחרת.
השנה אני משתדל לדבר יותר עם הסובבים אותי פנים אל פנים ולהוריד להבות ברשת.
השנה אני משתדל להקשיב לאחר ולהבין את הטענות והצרכים שלו.
שנזכה לשנים רבות טובות ונעימות!
